אתגר כפול

אתגר כפול

הברית הצפון אטלנטית [נט"ו] חגגה השבוע ששים שנה להיווסדה, וצרופה מחדש של צרפת – לאחר פרישתו של הגנרל שארל דה גול מהברית, בפברואר 1966. אז ביקש המנהיג כפוי הטובה הלזה להפגין את היותה של צרפת עצמאית העומדת בין מזרח ובין מערב. הכל במסגרת המדיניות הידועה politique de grandeur – "מדיניות ההדר". ביום שישי 3 אפריל, 2009 נשא נשיא ארצות הברית נאום בפני סטודנטים ממגוונן של מדינות בשטרסבורג ואף השכיל לענות לשאלות. הנשיא האמריקאי קבע כי והיה וארצות הברית ורוסיה יצמצמו את מבחר כלי הנשק הלא קונבנציונליים, יוכלו הם לבסס את דרישתם כלפי איראן לחדול מניסיונות פתוח הנשק הלא קונבנציונלי, וצפון קוראה להפסיק את הפתוח הטכנולוגי בתחום פצצת האטום. [צפון קורה הגיבה במעשים עת שיגרה בהצלחה בשיגור ניסיוני את הטיל טייפודונג 2]. טעות זו של ברק אובמה מתיישבת עם חשיבה אחרת שהייתה נחלת מנהיגי המערב בעבר. מרגרט תאצ'ר בספרה Statecraft  הלכה בעקבותיו של איש החשיבה האמריקאי פרנסיס פוקויאמה בספרו "סוף ההיסטוריה והאדם האחרון". שניהם טענו כי כל עוד ארצות הברית מובילה בתחום הטכנולוג יהיה בכוחה לשמור על העולם והעולם יהיה בטוח.

הדברים  כמובן אינם נכונים [כפי שאף פוקויאמה עצמו קבע במאמר לForeign Affair שבו חזר בו ממבחר מקביעותיו בספרו]. האנושות נדרשת למידה הרבה יותר גדולה של תחכום לצורך שמירה על הקיים ולתחכום נמוך על מנת לגרום להרס.  צמצום היכולות הגרעיניות של ארצות הברית ורוסיה היא אולי ברכה בפני עצמה, אבל לא יהיה בה על מנת להקהות כהוא זה את האיום הגרעיני באיראן או צפון קוראה. הפתוח אותו מבקשת איראן אינו פתוח הגנתי אלא התקפי. הפתוח הצפון קוריאני מבוסס על בצע כסף. יתר על כן, בוודאי שלא תגרע מדיניות זו של ארצות הברית או רוסיה מאיום הטרור הגרעיני ומיכולתם של מדענים רוסיים ואוקראיניים לספק את תאוות ארגוני הטרור תמורת בצע כסף.

ועוד שגגה שגה הנשיא. והיא קשורה לקודמתה. הוא אומנם הצהיר כי יש להלחם בכל דרך כנגד על קעידה, אבל בנשימה אחת דיבר על החשיבות שבשנוי היחס למוסלמים ולמאמץ במסלול השיחות הישראלי פלסטיני. ה"איחוד הלזה" יש בו מסר. המסר הנו שיש קשר בין העימות הישראלי פלסטיני והמלחמה בעל קעידה. הנשיא פשוט אינו זוכר את העבר.

ביום 29 אפריל 1975 כתב ראש נציגות הCIA  בסייגון טום פולגר את אותו מברק מפורסם ובו הודאה בכישלון המלחמה והמאמץ האמריקאי האדיר שהושקע בדרום מזרח אסיה. "זה יהיה המסר האחרון מסייגון .... זה היה מאבק ארוך ואנחנו הפסדנו בו .... אלה שנכשלים בלימוד מההיסטוריה מחויבים לחזור עליה".

טרם שדיבר בשטרסבורג מן הראוי היה שנשיא ארצות הברית ילמד מפרסומי העבר של על קעידה, של המנהיגים הווהאבים בסעודיה ועל השלטים המצויים בלונדון והמבטיחים "אסלאם הוא עתידה של אנגליה". לא היה מזיק לו ידע, טרם שדיבר על על קעידה כי צרפת תהיה המדינה המוסלמית הראשונה באירופה בשנת 2042. כי השם הנפוץ ביותר בבלגיה לתינוקות הנו "מוחמד". מה הנו המסר שמשאיר ברק אובמה בעולם המוסלמי כאשר בנאום הבכורה שלו מחוץ לגבולות ארצות הברית  הוא  מקשר בין העימות הישראלי פלסטיני, היחס למוסלמים והמלחמה בעל קעידה? המוסלמי חושב שאשר על על קעידה צודקים. האומה המוסלמית מושפלת, הפלסטינים סובלים, ואשר על כן באה לעולם על קעידה. הנשיא לא ציין את העובדה שעל קעידה נלחמת נגד כל רעיון מערבי, נגד הנצרות כמו גם נגד היהדות. הוא לכאורה מצמצם את האתגר אותו מבקשת על קעידה להציב לעצמה. אבל דע עקא שעל קעידה מבקשת להשיב את האימפריה המוסלמית לתפארתה, ללא כל קשר לישראל?

ברק אובמה

היה זה נאומו הראשון של הנשיא האמריקאי בחו"ל על מדיניות חוץ. וכידוע "אין אפשרות שנייה לערוך את הרושם הראשוני" והרושם היו מבלבל והעיד על חוסר הבנה וחוסר ניסיון של העומד בראש העולם המערבי. והבעיה הזו הנה בעיה נמשכת ולאו דווקא רק בתחום המדיני.

הנה כי כן במהלך הסערה הכלכלית שנחתה על ארצות הברית, נשא הנשיא אובמה את נאום הState of the Union. הנאום החשוב ביותר בשנה אותו נושא הנשיא בפני חברי הקונגרס והסנט. יום אחד לאחר שנשא את הנאום  קרסו הבורסות בארצות הברית. ואין לך הצבעת אי אמון גדולה יותר בנשיא האמריקאי. המיליארדים שהשקיע הנשיא האמריקאי בתעשיית המכוניות והבנקים הייתה מהירה מדי ללא תיקון שורש אמיתי, האמריקאי חש את זה והוא מאבד את האמון בכלכלה ובנשיאו. העליה המסחררת בשווי מניות הבנקים לפני כעשרה ימים העידה על אנרכיה כלכלית מוחלטת ולא על איזה שהוא הגיון. והאמת היא, שלעת הזאת, כל מאמצי הממשל לא הוכיחו את עצמם.

ממשלתה  החדשה של ישראל תעמוד מול נשיא  המבקש להצליח וכנראה אינו יודע איך. מול נשיא שהחליט על מדינות פיוס לא רק כלפי רוסיה [שיזמה את המלחמה הקרה השנייה – יוזמתו של פוטין] אלא גם כלפי איראן וצפון קוראה. ישראל תידרש לשלם את המחיר [כפי שעשה קרטר וכי שביקש לעשות בוש האב].

ישראל עומדת היום בפני אתגר כפול, מדיני וכלכלי. שני אלו האתגרים קשורים בטבורם לאחותנו הגדולה. נמצאת ישראל עומדת בפני עצמה של ה"איין", בפני "אנציקלופדיה של חוסר ניסיון". כשקברניטי מדינת ישראל עומדים אל מול נשיא כה חסר ניסיון, האתגר הנו כפול ומכופל.

זלי יפה