האשמת היהודי
האשמת היהודי בכל רעה חולה, אינה תופעה חדשה. פרעה חשש לשלום עמו בשל שהייתם של בני ישראל במצרים, המן
הרשע ראה ביהודים עם מאיים, הצארים לבית
רומאנוב וקודמיהם ברוסיה שידעו להאשים את היהודים ברעותיה של רוסיה,
ו"הפרוטוקולים של זקני ציון" הנם שיאה של האנטישמיות שם שבאה להצדיק את
מחדליה הכלכליים של הצארות. מיין קאמפ של
אדולף היטלר וינקותו של זה מכתביו של הקומפוזיטור הגרמני ריכארד וואגנר היו שיאה של הכתיבה האנטישמית שיושמה הלכה למעשה.
הכנסייה הקתולית במשך שנים "התברכה" במחשבה
אנטישמית. כבר הרחבנו במעונכם על החשיבה
ל"קדש" את פיוס ה12 ואת פועלו כאפיפיור. הוותיקן – כך האפיפיור בנדיקטוס ה-13
- פעל בשתיקה בתקופת
השואה. נכון. מנזרים רבים החביאו ילדים יהודיים [לאחר המלחמה נאלצו ארגונים
יהודיים - כרבה הראשי של צרפת הרב יעקב קפלן ז"ל - להלחם בכנסיה על מנת להשיב את הילדים לדתם],
אבל הכנסייה ככזו דממה. ה"רעיון" להתמקד בפועלו של פיוס
ה-12 כאפיפיור ולהסביר כי עשה מלאכתו
בהיחבא אינה עומדת במבחן הביקורת. היה זה פיוס ה12 שכקרדינל במינכן ציווה על
הקתולים שלא להצביע למפלגות הקתוליות בגרמניה אלא למפלגה הנציונאל סוציאליסטית,
היה זה הוא שחתם על מזכר הכוונות עם אדולף היטלר כששימש כשר החוץ של הוותיקן. לא, פיוס ה12 לא פעל בהיחבא. הוא היה אנטישמי, הוא תרם תרומה לא מבוטלת
ליכולתה הפוליטית של המפלגה הנאצית. אכן, "פועלו" ב"היחבא" של פיוס
ה12 לטובת היהודים עומדת בסתירה מוחלטת למלחמה האדירה שנלחם כנגד
הקומוניזם [בהרותו, בין השאר לשלול חברות בכנסיה מכל מי המזדהה עם החשיבה הקומוניסטית]. מלחמת
העולם השנייה הנה תקופה מכוערת מאוד בהיסטוריה של "הכס הקדוש"
ו"קידושו" של פיוס, אין שקר גדול ממנו כנגד ההיסטוריה.
אבל הכנסייה יודעת אפילו יותר טוב. במסמך פנימי שהתפרסם היום בוותיקן, יודעים
מחבריו לקבוע כי כל הבעיות במזרח התיכון מקורם בכיבוש הישראלי. טענה זו הועלתה
ב"פירוט" על ידי העיתונאי האנגלי רוברט פיסק בספרו The Great Wars of Civilization. ישראל – כך מר פיסק – אינה אשמה רק במצבם האומלל
של הפלסטינים. ישראל אשמה בפועלו של השאה האירני, ישראל קשורה גם למלחמות באפגניסטן
וכמובן בעיראק. אין הבדל בין הפרוטוקולים של
זקני ציון, בין מאמרים אנטישמיים בגרמניה
של לפני מלחמת העולם הראשונה בין המאמרים שנלוו למשפט דרייפוס בצרפת ובין קביעה
אומללה זו של הכנסייה. האשמת ישראל בכל
הרעות של המזרח התיכון הנה קביעה חסרת שחר שבמקרה הטוב ביותר מפגינה חוסר הבנה מוחלט של המצב במזרח התיכון. ספרם של
דניס רוס ודוד מיקובסקי, Myth, Illusions and peace, finding a new
direction for America in the Middle East מנתח בבהירות רבה את היציבות שתורמת ישראל
למזרח התיכון. שלולי ישראל היה העולם
הערבי בוער כלהבות. למחברים המכובדים אשרו
את הדברים גם גורמים ערביים במצרים, בסעודיה בירדן ואפילו ברשות הפלסטינית. האם אבו אבס היה נשאר בחיים לולי ישראל? האם המלחמות
בעולם הערבי בין סוריה ולבנון, בין הצפון והדרום בסודאן, המתחים שהיו נחלת לוב
ושכנותיה, בין סוריה וירדן, בין עיראק ואיראן, בין מחוזותיה השונים של עיראק, כל
אלה, "בגלל" ישראל"? המאבק – שדעך קמעה – בין האחים המוסלמים לבין
השלטון המצרי מקורו בצביון דתי. בין לאדן שונא את המערב כי הוא משחית את רוחו של
המוסלמי. המוסלמים מבקשים לכבוש את אירופה
["Islam
is the future of England" הנו שלט נפוץ באנגליה, השם הנפוץ ביותר שניתן לתינוקות
חדשים בבלגיה הנו מחומד, בשנת 2042 תהפוך צרפת למדינה המערב אירופאית המוסלמית הראשונה], ואם הכנסייה תשלח
אצבע מאשימה כלפי ישראל ובכך "תפתור את הבעיה" היא תתרום להחזרת האנושות
למלחמה דתית שהכרנו אצל ספרי ההיסטוריה.
 |
| מוסלמים מפגינים ברחובות בריטניה |
הוותיקן הפגין חוסר אחריות ב"מסמך" הלזה. והעובדה שהוא פורסם כאשר שוב עולה לדיון קדושתו
של פיוס ה12, מרגיזה, מרגיזה מאוד. קשה לי שלא להרהר אחר האמינות האינטלקטואלית של
המבקשים להצדיק רשע, של המבקשים להרשיע צדיק.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה