מה באמת חושב הנבחר? - 23 בינואר 2007

מה באמת חושב הנבחר?

מדינת ישראל – בדרכה של אנגליה – לעת הזאת עוד לא אימצה לעצמה חוקה. את מקומה של זו תופסים חוקי היסוד. חוק יסוד לעולם יתייחס לנושאים ואשר במדינות אחרות מעוגנים בחוקה. שלא כלאחר יד תשנה מדינה את חוקתה, ושנוי כגון זה דורש מאמץ חקיקתי מיוחד השונה מהנדרש לשינויו של חוק רגיל.

והגם שלא כל חוקי היסוד של מדינת ישראל "מוגנים" כנגד שנוי חקיקתי רגיל, עדיין מן הדין שלא להשוות שנויו של חוק יסוד לשינויו של חוק רגיל, שלא תהא "רוממותו" של חוק היסוד "מליצה" בלבד, שאין אחריה ולא כלום. כדבריו של כבוד הנשיא ברק "ויש לו [לחוק היסוד – ז.י.] משמעות חוקתית מהותית, גם אם לפי התפיסה המקובלת אין לו משמעות חוקתית פורמלית".

חוק יסוד נשיא המדינה קובע בסעיף 7 "בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית...". שינויו של זה החוק דורש התייחסות רצינית. על מה ולמה נחקק סעיף 7 הלזה? ומדוע מוזמנת היום מליאת הכנסת לשנותו?

רבות מהחלטות הכנסת מתקבלות ללא שחבר הכנסת יכול להצביע על פי צו מצפונו. חברי כנסת כפופים למשמעת סיעתית או למשמעת קואליציונית. וגם אם יחשוב שהתקציב אינו הוגן, מישמור נבחר העם על המשמעת הקואליציונית על מנת שלא לאבד את מקומו.

נשיא המדינה – כל כולו הנו ממלכתיות. הנשיא אינו נבחר על ידי העם, אלא על ידי נבחריו. אלה אמורים לשקול שקול ממלכתי בלבד. להתנער מהסיעתיות, לא ליתן את הדעת לשייכות מפלגתית, אלא לשקול את האיש והיותו ראוי.

צא ולמד, שהנשיא חיים הרצוג ז"ל נבחר לכהונתו בהיותו מועמדה של מפלגת העבודה שהייתה באופוזיציה, בעוד מועמדה של הממשלה – הפרופסור מנחם אילון, לא זכה.

"המועמד הנצחי" שמעון פרס מבקש להתמודד על כהונת נשיא המדינה. אבל מבקש הוא כי סעיף 7 לחוק יסוד: הנשיא המדינה ישונה טרם ההתמודדות. אפשר להבין למה?

ובכן, שמעון פרס שבע כישלונות – ובעצם, מעולם לא זכה בבחירות כל שהן הוא אינו סומך על "הבטחות". הוא אינו מאמין בחברי הכנסת ש"הבטיחו" כי יצביעו עבורו. שמעון פרס יודע כי והיה וסעיף 7 יישאר על כנו ייכשל מר פרס במאמציו. או אולי בלשון אחרת, והיה וחברי הכנסת יוכלו להצביע על פי מצפונם, לא יצביעו בעדו. מדוע? אולי שמא נזכרו באמרות השפר שכתב עליו משה שרת ביומנו המדיני? או אולי עוד זכו לקרוא את פנקס שרות של יצחק רבין, ואולי אף עיינו בספרו החדש של ראש המוסד לשעבר. ואולי, נזכרו בהוראתו הראשונה של אהוד אולמרט כראש ממשלה, שאיש בל יהין לשוחח עם הפלסטינים, והיחיד שהפר את ההוראה היה שמעון פרס?  ואולי היו אלה מאות אירועים אחרים ואשר בגינם חבריו של האיש פשוט אינם מאמינים לו ואינם רואים בו מועמד ראוי?

אז על מנת להבטיח את בחירתו, מבקש מר פרס כי הממלכתיות תפנה מקומה לסיעתיות. שההצבעה תהיה גלויה על מנת שחברי הכנסת לא יוכלו להצביע על פי צו מצפונם אלא על פי צו סיעתם. והממלכתיות? מה תהא עליה? תלך לאבדון ובלבד ששמעון פרס יהיה נשיא? ואני חושב, שאם הבחירה היא בין שמעון פרס ובין ממלכתיות, אני מעדיף את החלופה השנייה. שהלא על מנת כן עוגנה כהונת הנשיא בחוק יסוד.

זלי יפה