חדר השגיאות
לאחרונה נדמה כי מאן דהו על יד שולחן הממשלה ביקש ומצא שואב,
נכנס ל"חדר השגיאות" שאב וניקה את החדר ביסודיות רבה, והשליך את אשר שאב
אל פתחו של חדר ישיבות הממשלה. שאם לא כן,
קשה פשוט להסביר את אשר נעשה שם בחדר הישיבות מאחרי הפרגוד.
מוביל המכשלה הנו שר החוץ, אביגדור ליברמן. שאיש בל יטעה. אביגדור ליברמן הנו יהודי חכם
ואף חכם מאוד. הוא – כמעט ואמרתי – מיישם
אל נכונה, פרקים רבים מספרו של הפילוסוף האיטלקי בן המאה החמש עשרה, ניקולא מקיאבלי.
כישלון שלא הכל הכירו בנזקו בא לידי ביטוי עוד אשר סגנו של כבוד
השר, חבר הכנסת דני איילון הביש את השגריר הטורקי בישראל אוגוז צ'ליקול, ב11
ינואר, 2010, כשזימנו לשיחת הנזיפה המפורסמת. הבימוי "המתוחכם"
והתפעלותו של כבוד סגן השר מאשר עולל
לו לשגריר, לא זכו ל"חרטה". ניחא. מאחר וראשי משרד החוץ אינם חושבים שבשגגה
עסקינן, לא יהיה מי ש"ילמד לקח".
איני יודע מי הציע לראש הממשלה לדרוש מהפלסטינים להכיר במדינת
ישראל כ"מדינה יהודית". זו
הייתה עצה אומללה. אומללה מאוד. ישראל אינה זקוקה לאישורו של
איש. מגילת העצמאות פותחת במילים
"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית...".
לפתע נזכר מאן דהוא שאנו זקוקים להכשרו
של הגאון הרב אבו מאזן? מנחם בגין לא דרש
הכרה כזו מנשיא מצריים אנואר א סאדאת, יצחק רבין לא העלה דרישה כזו מחוסיין מלך
ירדן, ומעולם לא עלה הנושא במשאים ומתנים שכן התקיימו בין ישראל לבין
סוריה. אבו מאזן? האם הוא גם יידרש
להתייחס לשאלה "מי הוא יהודי" שהמדינה שלו?
העצרת הכללית מהווה שופר תעמולה חשוב. אבא אבן ז"ל ריתק את שומעיו, ונאומיו מעל בימת העצרת הכללית מצוטטים חדשות לבקרים. נאומו המרגש של השגריר חיים הרצוג ב10 נובמבר
1975 שעה שקיבל הארגון החלטה המשווה את הציונות לגזענות נשאר סמל. השגריר סיים את נאומו, כזכור, בקריעת מסמך
ההחלטה קבל עם ועידה וירד מדוכן הנואמים. הנאום הוכר על ידי סיימון
סבאג-מונטיפיורי כאחד מחמישים הנאומים החשובים בהיסטוריה. רבים וטובים ייצגו את
ישראל באופן מרשים מעל בימת העצרת שהיא הבימה החשופה ביותר לכלי התקשורת וכלי
הסברתי אדיר.
 |
| אביגדור (איווט) ליברמן |
ואז בא אביגדור ליברמן. כטכנוקרט הקורא מסמך שמשעמם אותו יותר מאשר את
השומע הקריא ב10 בספטמבר את הגיגי תורתו מעל בימת העצרת. כיצד חשב השר להאדיר את שמה של ישראל במה שאמר
ואיך שאמר? בשיטה הסובייטית של הכל "לא"? אם חושב כבוד השר כי יש ליישם מדיניות מסוימת,
והוא יודע שהמדיניות אינה אהודה על מדינות רבות, אין הוא יכול לשכנע את חבריו השרים לפעול ובשקט? חייב הוא לפרסם כי לממשלת ישראל אין מדיניות
ואין הוא נשמע לקול מנהיגה של הממשלה? הוא
שכח שייצג את המדינה וחשב שהוא מייצג את ישראל ביתנו? איני חושב שאני מכיר
בהיסטוריה של יחסי ישראל עם העצרת הכללית של האו"ם שר חוץ
ש"הצליח" להעביר את מסרה של
מדינת ישראל באופן עגום כל כך, שהעיד על
אנרכיה שלטונית מדאיגה כל כך כמסרו של השר אביגדור ליברמן.
אבל כבוד השר אינו יתום. בא הדיון בממשלה היום - אף הוא, יוזמתו של כבוד שר החוץ – ותוצאתו להביא לכנסת את התיקון לחוק האזרחות. הצהרת נאמנות הנה עניין חיובי ביותר וחשוב
ביותר. אזרחי בריטניה החדשים זה מקרוב באו
ישבעו אמונים למלכתם, שבועת הנאמנות לארצות הברית הנה מרכזו של טקס קבלת האזרחות
ו"הדרכון הכחול". אוסטריה דורשת הוכחת נאמנות לרפובליקה, שווייץ [כן,
שווייץ, שלא ראתה מלחמה חמש מאות שנה] דורשת שהמועמד יוכיח שאין הוא מהווה איום
בטחוני על המדינה, איני מבין [אני מבין, אני מבין] את המתנגדים לדרישה. כצפוי, חברי הכנסת הערבים עומדים בראש המתנגדים.
לא הם אינם מוכנים שערבי המבקש לבוא
במסגרת איחוד משפחות ויבקש אזרחות ישראלית יתחייב להיות נאמן למדינה המארחת אותו.
ביטוח לאומי יקבל? לעבוד כאן יהיה
מותר? אבל נאמנות לא? מה פירוש הסירוב להצהרת הנאמנות. איזו מדינה מוכנה להעניק אזרחות למי שמסרב להצהיר נאמנות לה, בוודאי
כאשר זה בא ממדינה הנמצאת ולו במצב של אויבות עם המדינה המארחת. הבלים וצביעות. דברי
ימי הכנסת מלאים בדברי בלע של חברי הכנסת הערביים על המדינה. דברי שקר וצביעות שמקומם לא יקירם בשום פרלמנט
מערבי אחר. מנהיגי הציבור הערבי מעולם לא
מצאו למר מעל בימת הכנסת ולו מילה אחת טובה על המדינה הזו. ישראל תמיד אשמה. האויב תמיד צודק.
אבל לדרוש שבועת נאמנות שתחול על קבוצה מסוימת של הבאים ארצה ולא על קבוצה אחרת, זו תופעה פסולה, חמורה מאוד, מקוממת ואסור לה שתקבל תוקף בישראל. בואו נחשוב כיצד היינו מגיבים לו הפרלמנט
באנגליה היה מחוקק חוק שרק יהודים יידרשו להוכיח נאמנות באמצעות שבועה, באם רצונם באזרחות בריטית. זו הייתה אפליה משפילה. מדינת ישראל אינה רשאית
להפלות כך מטעמי גזע. צדק שר המשפטים
פרופסור יעקב נאמן. על הממשלה להרחיב את תחולת החוק ועליו לחול על כל המבקש ליהנות
כאזרח המדינה. יהודי כלא יהודי. כישלונו
של השר בכך שלא הצליח להרחיב את תחולת החוק הנו כישלון כולם.
הגיע הזמן שראש הממשלה
יעשה את שמקובל באנגליה. ינער את שולחן
הממשלה. יזיז שרים מתפקידם. לא, איווט
ליברמן אינו יכול להיות שר חוץ, שיחזור למשרד התשתיות [הוא ביצועיסט מעולה]. שתעיד
הממשלה שיש מי שחושב, שיש מי שמייעץ. שנשאיר ולו מעט שגיאות ב"חדר
השגיאות". אנחנו ממש לא נזקקים לנקות
את החדר.
זלי יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה