שלום לך יאיר,
חשבתי לכתוב לך תשובה
על מאמרך, שאומנם כתבת ב2008 ואולם משום מה הגיע למעוני באמצעות פרסום, אתמול. חשבתי
לפרסם את תגובתי מאצל דף מדפי עיתון בו אני נוהג לבטא את הרהורי לבי. לא הייתי
בטוח שתשים עינך על זה העיתון, ומאחר שכוונתי לכתוב אליך, כך אעשה.
כאן אתה חשוב, ולא הציבור.
קראתי את מאמרך בעיתון
ועל פיו אתה "מחפש בית כנסת". ואני שמח. רוחניות הנה חשובה, הנה
גירוי השכל והיא אמתית. אף אביך ז"ל ידע – למרות בקורתו הכואבת - לכבד
– לא לעתים קרובות במיוחד – את האחר, הדתי, אם היה בכך על מנת להזדהות עם מדינת
ישראל. עד אני על בקורו של אביך ז"ל בבית הכנסת [האורתודוקסי, יאיר]
בשטרסבורג, צרפת, כשכיפה [שמוטה אומנם] לראשו כשנערכה שם התפילה החגיגית ליום
העצמאות של מדינת ישראל. כשנפטר אביך ז"ל זכרתי את הביקור. כתבתי
עליו לאותו עיתון שאתה - כמדומני – אינו קורא. אם חשקה נפשך, המאמר מצורף
בזה.
אז אני באמת מתפלל בבית
כנסת אורתודוקסי – זה הגדול, בירושלים. ונכון שהנשים יושבות אצל גלריה – מפוארת
אומנם – ולא על ידנו הגברים. אבל מכאן ואילך קשה לי להבין את מאמרך. הנה
כי כן אתה אינך מקבל את התפילה "להעביר ממשלת זדון מן
הארץ". בכל הכבוד, ממש לא הבנת. אם חשבת שמדובר בממשלת ישראל – כפי
הניבט מדברך - שגית בשגיאה שאינה מתאימה לך. בבית הכנסת הגדול
[כמו באלפי בתי כנסת אחרים בישראל] עומד הקהל מדי שבת וחג עת אשר יאמר הרב את
"אבינו שבשמיים..... ברך את מדינת ישראל", ומבקשים אנו שם "ושלח
אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך". ממשלת זדון?
אלו ממלכות הרשע. כן אני חושב שגם אתה תסכים כי אחמדיניד'אן הוא "ממשלת
זדון". ממשלת ישראל? תמהתי, יאיר.
לא, יאיר, בית הכנסת
אינו מקום פוליטי. בבית הכנסת הגדול בירושלים בו מתפללים כאלף חמש מאות איש בתפילה
מהודרה עם חזן ומקהלה שהנם פאר והדר, תמצא חילונים ודתיים, חרדים וספרדים, לובשי
שטריימלים ו"כיפות גרוש", פוליטיקאים מהימין ואלה מהשמאל, וכולם
כאחד. הפוליטיקה נעצרת בכניסה לבית הכנסת. שם בפנים כולם יהודים, כולם
בעלי אותן זכויות. וכשאנו מתפללים מדי שבת לשובו של גלעד שליט הביתה, הכל עומדים
עטופים בתפילה ללא כל קשר לזיקה פוליטית או דתית. צר לי יאיר, רובם של בתי הכנסת
שאני מכיר כך נוהגים. ואני מוכן להמר שבקרתי ביותר בתי כנסת מאשר ביקרת אתה.
יודע אתה יאיר במה
שגית? בהכללה. לא מתאים לך. בקשת ומצאת כי החרדים בזים לך כשהם מזמינים אותך
לבית הכנסת שלהם. טעית. בודאי יש שיבוזו לך, ולי, יש "אליטות
תקשורתיות" שעושות אותו הדבר. על גבי גזית ודאי שמעת. התיאור שלך על מי
למטה ומי למעלה ומי באמצע הנה – במחילה – דמגוגיה. לא היא ממש אינה משקפת את
הכלל, ולא מתאים לאדם עם יושר אינטלקטואלי כמו שלך [ויש לך], להיכשל בכשכאלה.
גם אני קשה עלי הגישה
הרפורמית. אבל כשהרפורמי יבוא לבית הכנסת הגדול, הוא לא ייכנס כרפורמי, הוא
ייכנס כיהודי. ואם אתה תיכנס לבית הכנסת הגדול, אתה תיכנס כיהודי. לא כחילוני, לא
כדתי. לא למטה – גם לא למעלה – כיהודי, כאחד מן החבורה. כן כן, ולא רק בבית הכנסת
הגדול.
אתה מדבר על שנאת
הזרים. שוב חטאת בחטא ההכללה. "לא תשנא את אחיך בלבבך" אינו מדובר על זה
היושב כחברותא לזה הלומד בישיבה. אני מכיר את "כל ישראל ערבים זה
לזה". אני למדתי "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". אני
מתפלל "כל ישראל חברים". לא מצאתי את זה במאמרך. שמעתי על
"שנאת הזרים". ידיעה חלקית יאיר, היא ידיעה מסוכנת וחמורה מלא לדעת
כלל.
אתה כותב על מחירי
הכיסאות העולים "הון תועפות". מה יהיה יאיר? אתה תלמד מהעיתון?
אתה צריך לדעת יותר טוב. בו תלמד. בבית הכנסת הגדול בירושלים נכנס כל מי המבקש
להתפלל. יש גושים שלמים שאינם נקבעים למתפלל קבוע. "כל דיכפין ייתא ויבוא [כל
המבקש יבוא וישב]. בנוסף, מאחר ורבים המבקשים להתפלל בבית הכנסת, ישנם מקומות
שנקבעים – לעתים כנגד תרומה, אם יש לו למבקש מקום כזה את היכולת לשלם. אדם כי
יבוא "לרכוש" מקום, אך אינו יכול לשלם, יקבל את מקומו חינם. צעירים,
חיילים וסטודנטים מקבלים מקומם ללא שיתרמו אף לא אגורה אחת. ואין התופעה הלזו
מיוחדת לבית הכנסת הגדול. כלל וכלל לא. אבל יאיר, אתה יודע, כבר כתבתי,
חטאת בחטא ההכללה. וחבל. ממש חבל.
 |
| יאיר לפיד |
אתה חושש ללמוד
רמב"ם ותנ"ך במקומות מסוימים שמא מדובר "במזימה סודית המיועדת
לגרור אותך אל מחשכי הישיבה". תקרא אתה בעצמך את שכתבת. זה נורא מתאים לגבי
גזית. זה מאוד מתאים לשולמית אלוני. מימך לא ציפיתי. מתי בדיוק ביקרת בישיבה
לאחרונה שגררו אותך למחשכים? אתה מוכן להצביע עבורי על מי שבדיוק ביקש מימך
להתלבש כמו בפולין במאה השבע עשרה? ותגיד. הביקורת על לבושם של החרדים
היא לא התנשאות? אמרת פעם דבר דומה על הכמרים הקתוליים? על הערבי השכן שלך ושלי
הלבוש בגלביה? אתה אדם "נאור". אז למה אתה כל כך חשוך כשמדובר באחר
שאתה לא רואה כמוהו? אפשר להיות לבוש עם קפוטה ועם שטריימל ולהיות ענק אינטלקטואלי
[על הרב הראשי לארץ ישראל, הרב קוק ז"ל שמעת? על הרב הרצוג [סבו של שר
הרווחה] שמעת? כן כן האחד הלך עם שטריימל, השני עם לבוש פולני בן המאה השבע עשרה.
אבל עליונותם האינטלקטואלית הייתה מדהימה. וכן אני מכיר אותם שלבושים [או לא
לבושים] כמצוות המאה העשרים ואחת, והקיר בביתי חכם יותר מהם. תמהתי, יאיר.
והזלזול שלך בארמית
מלמד שבעצם גם ההיסטוריה שאתה מנסה ללמדנו על מקורה הנה לוקה, לוקה מאוד. לו היה
אביך ז"ל בחיים הייתי מציע לך לפנות אליו ולשאול אותו. הוא היה יודע. מעניין,
חיפשתי במאמרך משהו על הלטינית שפת התפילה בכנסיות. לא מצאתי. בן גוריון למד
יונית כי הוא ביקש לקרוא את כתביו של סוקרטס במקור. כן כן אני לומד גמרא
בארמית. אני ממש לא מתבייש.
איני חרדי אבל אני מכיר
יותר מהם - כנראה – מאשר אתה. החסד תוצר האוכלוסייה החרדית – יחסית, גדול
לעין ערוך מהחסד תוצר כלל האוכלוסייה [על הרב פירר שמעת? - כן, גם הוא חובש
שטריימל - על עזר מציון למדת? על מגן לחולה קראת? אני יודע שאתה מכיר ומוקיר את
הרב גרוסמן ממגדל העמק. והרשימה כה ארוכה. אבל המאמר שלך נעדר כל התייחסות לפן האחר. אתה
מצייר תמונה – במחילה - כה מסולפת.
הכל בסדר? ממש
לא. הכל לא בסדר. ממש לא.
אתה יודע מה יאיר. אם
לא תפחד שאגרור אותך לאפלה ולמחשכים אני אשמח להזמין אותך לחוות תפילה בבית
הכנסת הגדול בירושלים. אם חשקה נפשך – מוצאי שבת הקרובה – אמירת הסליחות
הראשונות [מעמד מרשים, לא כל כך חשוך] או אולי תחליט לבוא עם משפחתך לבית הכנסת –
רק לנסות – בראש השנה. כן כן אשתך תשב בעזרת הנשים אבל יש לי הרגשה שהיא
תהנה.
אנחנו מאוד נשמח. לא,
לא ממרומי הדת, כאדם לאדם, כיהודי ליהודי. ייתכן – אבל רק ייתכן – שגם אתה
תאמר, אולי – אבל רק אולי – שטעית. אם תחליט "להרים את הכפפה"
כתובתי ומספר הטלפון שלי בתחתית זה המכתב.
לבסוף, יורשה לי לאחל
לך ולרעייתך ובני ביתך שנה של שגשוג, שנה שתזמן לה סיבות רבות לחייך חיוך של אושר.
בברכה,
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה