אווירה חדשה

 אווירה חדשה

"מהרסייך ומחריבייך מימך יצאו" אמורה להיות דווקא נבואת נחמה, שהלא משפטו זה של הנביא נאמרה במסגרת נבואה שכזו ולא במסגרת של נבואת תוכחה. בכל העולם המערבי מבקשים אנשים חושבים לנגח את שלטונה של מדינה וזה חלק מהמחיר שמשלמת חברה המבקשת להבטיח שלטון דמוקרטי. צא ולמד על אותו עיתונאי רוברט פיסק ואשר מתחת ידו יצא לא מזמן ספר The Great War ובו תיאור ניסיונו העשיר – יש לומר – של אותו עיתונאי שכתב עבור החשובים בעיתוני בריטניה, על העימותים בעולם המוסלמי, לרבות ישראל. לא, הספר אינו ראוי לתהילה לה הוא זכה, בשל שגגות היסטוריות מביכות המעידות על בורות של המחבר כמו גם על רשלנותה של המערכת. כמקום הולדתו של ישו הנוצרי, מועד הירצחו של הנשיא סדאת, השנה בה נחתם הסכם השלום בין ישראל ומצרים, מועד הגעתו של חומייני לטהראן ומהיכן, ועוד שגיאות רבות, ואפילו רבות מדי עבור ספר המבקש לכבד את מחברו. המחבר שדעותיו האנטי ישראליות מופיעות בכל הקשר – שייך או לא – נוגח את ממשלתו שלו כמו גם את ממשלת ארצות הברית ללא רחם ואהדתו לאוסמה בין לאדן פשוט מדהימה.

הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר חיבר לא מזמן "משנה מדינית" על היחסים בין ישראל ובין הפלסטינים. אין בו בזה הספר כי אם ברבור של דברי הבל [הידעתם למשל כי ערפאת לעולם לא רצה להשמיד את ישראל? ומה על האמנה הפלסטינית? נו, טוב, ידענו שכבוד הנשיא הטיפש ביותר שהיה לארצות הברית שנים רבות אינו דובר את השפה הערבית ...] ואף הוא נוגח את מדניות ממשלתו של הנשיא בוש. שני פרופסורים מהחשובים בארצות הברית נתחו ולמדו כי הלובי היהודי הוא זה שמוביל את מדיניות החוץ של ארצות הברית שלא לטובתה של האומה.

אבל, רוברט פיקס לעולם לא אמר כי על אנגליה לחדול מהתקיים. הוא מעולם לא זלזל בחיילים הבריטיים שנפלו בקרב. הנשיא קרטר ואותם פרופסורים מלומדים הנם פטריוטים אמריקאיםאמתיים לכל דבר ועניין.

אבל בר רפאלי יודעת טוב יותר. היא למדה? לא כל כך. היא יהודיה גאה? קשה להיות כשחיים עם שחקן אמריקאי בגלות. היא מכירה את יסודות הציונות? תרשו לי  לפקפק. אבל היא יפה והיא דוגמנית מצליחה. דוגמנות הנה מקצוע חשוב ואפילו חשוב מאוד. לא אין הוא כשלעצמו מעיד על הישג חשיבתי, יצירתיות מקורית, אלא על ניצול  מיני של הגוף, שבעליו לא טרח ולא כלום על מנת להשיגו. אז זה נורא חשוב להביט בה ברפאלי היפה, כי היא יפה ואולי יהיו כאלה שירצו למלאת את מקומו של אותו ליאונרדו דה קפריו בחברתה. אבל לא, היא לא כתבה שיר או סיפור. היא לא המציאה דבר. היא לא הוכיחה כי החשיבה שלה ראויה להערכה. ולשמוע ולהשמיע את דבריה של  הגברת רפאלי כי יש לה עכוז יפה זה פשוט עלבון. 

דא עקא שהגברת רפאלי אינה מקורית, שהלא – הווה נודה -  מקוריות אינטלקטואלית אינה התחום החזק שלה. אבל דמו בנפשכם מה היה קורה  עם אברהם בורג היה נבחר לראשות הממשלה? שהלא הוא ביקש את התפקיד?  הנה אדם המתיימר להיות אינטלקטואל – האמינו לי, הנחה קשה - הוא אומנם כתב ספר על "חשיבתו" החדשה ומבקש להסתמך על אישים כמו אחד העם, אבל כנראה שכיון שאחד העם כתב ללא ניקוד הבנתו של מר בורג הנה כה ייחודית עד שאף אחד העם ראה בה חידוש שאינו מלבב. אבל אותו אדם, כבר לא רוצה להיות ישראלי [צריך דרכון זר, כזכור לכם מספרו]  הוא כבר אינו דתי והכיפה הנה רק סמל. אז מה בעצם הוא עושה פה חוץ מאשר לקבל פנסיה מהמדינה אותה הוא מבקש לשלוח מאחרי גבו?

בר רפאלי על שער עיתון

 אבל ניתן ללמוד מהקשר בין הגברת רפאלי ובין מר בורג. המדינה אינה ערך, לא עליון ולא אחר. זה "in" לזלזל במדינה, לפגוע בערכיה, להסכים עם מבקריה מבחוץ, בצדק או שלא בצדק, ולנצלה בציניות. לפגוע בגיבוריה, ולומר דברים שאדם במעמד מקביל למעמדו של בורג בשום מדינה אחרת לא היה מעז לומר.

אבל שני אלה רק משכו קמעה את החבל. היו אחרים שבנו את התשתית. בעגה המקצועית קוראים להם "פוסט ציונים". אלה המבקשים לשנות את ההימנון, אלה המבקשים את מדינת כלל אזרחיה, מערכת החינוך שחשוב לה להסביר על אמצעי המניעה אבל לא ללמד שום ערך ציוני. אותה מערכת ששנה שלמה דרשה מבתי ספר ללמוד על ההיסטוריה של המדינה מספר שהייתה בו תמונה של ערפאת אבל לא של דוד בן גוריון, מערכת שבקשה ללמד שיריו של משורר פלסטיני אבל לא את שירי איבן גבירול.

בורג הפך עורו, ואוי לנו שהיה הוא יושב ראש הנהלת הסוכנות ויושב ראש הכנסת. ידיעותיה של רפאלי אינן מרשימות במיוחד. אבל המערכת פושטת רגל. שם זה מתחיל. התרבות אינה ערכית, החינוך אינו רגשי, אני ואפסי עוד. רפאלי ובורג הנם רק תולדה של האווירה החדשה במזלזלת והצינית.

אפשר לתקן? בוודאי. יש לנו חשק לעשות את זה? כנראה שלא. שאם היה לנו, אז דברי ההבל של רפאלי [להבדיל מעכוזה] לא היו מגיעים לעמוד הראשון של העיתון.

זלי יפה.