לכבוד,
סגן
ראש הממשלה ושר החינוך, התרבות והספורט,
חבר
הכנסת זבולון המר,
משרד
החינוך והתרבות,
רחוב
כנפי נשרים 22,
ירושלים.
נכבדי השר המר,
כפי שהודעתיך במהלך פגישתנו האקראית בשבת, כד' אייר, תשנ"ז [31 מאי, 1997] במלון
לרום בירושלים, אני מתכבד להעלות על הכתב את
אשר העליתי במהלך השיחה.
1 הפילוסופיה
ששימשה נר לרגלי המפלגות הדתיות במשך חיותה של מדינת ישראל הייתה כאומר "כל
המרבה הרי זה משובח". וככל שרבות היו
יוזמות החקיקה הדתיות, נבורך.
2 מעבר
למחלוקות הפוליטיות שליוו את מעשי החקיקה הדתיים - לאחרונה יותר מאשר אי פעם
- נמצאנו למדים כי יש בהם במעשי החקיקה על
מנת להחטיא.
3 צא
ולמד כי על פי חוק נישואין וגירושין, תשי"ג - 1953, כל אזרח במדינת ישראל
רשאי להינשא אך ורק על פי האמור אצל זה החוק.
הווי אומר נישואין כדת משה וישראל.
4 ואולם,
עם תהפוכות הזמן, מצאה מדינת ישראל עצמה - לטוב[?] או לרע - מדינה מתירנית. בין שאר מתירניות שהתירו לעצמם אזרחי מדינת
ישראל הייתה זו שלא לשמור על הלכות דיני
אישות. כך למשל מצאנו לאלפיהם נשים נשואות הבוגדות בבעליהם. לא פעם נמצאת אישה שבגדה בבעלה נישאת לאחר
גרושיה למאהבה [מקרה מפורסם ידוע לכל מי שהיה חבר בממשלה, באשר מדובר היה בשר בכיר
בממשלת ישראל], נשים בישראל בהיותן נשואות עוברות על דיני אשת איש בהיקפים מדהימים.
5 אין
לבוא בטרוניה אל אלו הנשים. צא ולמד כי
חוסר הידע, חוסר היחס ואי הקשר בין אזרחי מדינת ישראל ובין נושאים דתיים הינו
מהתופעות המדהימות בעולם. ואיני
מגזים. באנגליה לא יהין מאן דהו שלא לדעת,
ולו דבר מה על הכנסייה האנגליקנית, על הארכיבישוף מקנטרברי, ומזער מהתופעה ששמה
"ישו" או הברית החדשה. ארצות
הברית מקיפה עצמה בנושאים דתיים, עד כי על כל שטר כסף ימצא כתוב In God We Trust. אך במדינת ישראל, מאז הויכוח על מגילת העצמאות,
הלך ודעך יחס "גוברין יהודאין". חוסר הידע אצל דור הביניים והדור הצעיר הינו מדהים, ולכן גם חששם של אלה
לחרוג מהמותר והאסור על פי ההלכה אינו
קיים.
6 בשל האמור לעיל, החקיקה בנושאי נישואין
וגירושין "בונה" כאן במדינת
ישראל חלקי דור של "ממזרים בפוטנציה. אנו גורמים לאלפי נשים נשואות כדין, לחטוא באחד החמורים שבחטאים. ואין בה בהלכה על מנת להשפיע, מפני -שכאמור -
אין להם לאלו הנשים כל יחס להלכה.
7 ועוד יש לזכור. אם בעבר הייתה מקובלת ההנחה ההלכתית כי "אין אדם עושה בעילתו
בעילת זנות", הנחה זו כבר אינה
קיימת. כפי ששמעתי ממבחר של פוסקים
ודיינים,היום אנו יודעים שאין הדבר נכון. במילים אחרות, והיה כי יחיו גבר ואישה ללא נישואין כדת משה וישראל, לא נידרש ליחס להם מעמד של זוג נשוי בשל אותה
הנחה הלכתית המצוטטת לעיל.
8 על מנת שלא להחטיא את הרבים, הגיע הזמן
לאזור אומץ ולשקול את האפשרות לשנות את החוק. להתיר באלה המעונינים בכך להינשא בנישואין אזרחיים, ובלבד שאלה שיינשאו על
פי ההלכה יידרשו להתגרש בגט פיטורין .
9 לפתרון המוצע לעיל מבחר יתרונות.
כאמור, נימנע מהחטיא את הרבים, והגם שאין הם מזידים להכעיס, החטא בעינו עומד.
אנו נימנע מלגדל
בארץ "ממזרים בפוטנציאל".
נשחרר את המתח
הגואה בין אצל המסגרת הפוליטית ובין אצל
הזרמים השונים של היהדות בחו"ל לעניין נישואין וגירושין.
10 אני יודע כי האמור לעיל יתקבל - בתחילת
הדרך - בתדהמה אצל הציבור הדתי. ואולם שלא
הכצעקתה. למדתי למשל על רבנים העורכים
חופות וקידושים בקיבוצים ו"מזמינים" את אחי החתן לשמש כעד, כל זאת בשל חשש לעתיד חיי האישות בין בני הזוג
ועל מנת שאלה הקידושין יפסלו בשל פסלות
העד.
11 ועוד, אם זכרוני אינו מטעני, היה זה הרב
הראשי וראש אבות בתי הדין של תל-אביב-יפו
שהעלה כבר את האפשרות לשנות את החקיקה בנושאים אלה, אך זו היוזמה דעכה ב"קול
דממה דקה".
מאחר וכל ישראל
ערבין זה לזה, כמדומני שיש צורך מיידי לשנות את החקיקה בנושאי נישואין וגירושין על
מנת למנוע חטא מעם ישראל.
בכבוד רב,
שניאור ז. יפה,
עו"ד,
 |
| זבולון המר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה