עולם והיפוכו - 19 ביוני 2005

עולם והיפוכו

כלל למדנו כיסוד ל"מדעי המדינה". מדינה נמדדת ביחסה לחלשים בתוכה. מדינה ואשר חלשים שבה הופכים חלשים יותר מערערת בעצמה את יציבותה. ולא רק ביציבות כלכלית עסקינן כי אם, חלילה, אף ביציבות פוליטית. כך העידה ההיסטוריה, כך העידו ונצואלה או ארגנטינה לאחרונה.

מדינת ישראל הינה המדינה המערבית בה הפער בין העשירים ועניים הוא העמוק ביותר. הגם שמעגל העניים מתרחב והולך, הגם שמצטרפים אליו "חדשים זה מקרוב באו" ואשר בעבר היו אזרחים גאים מן השורה, ישנו המאיון העליון שנוסק כלפי מעלה. אך עלייתו של המאיון העליון אינו מהווה חוסן כלכלי באם אין הוא גורר אחריו את העם כולו, והרחבת מעגל העניים אלא גם על אותו מאיון, וגם על המדינה כישות.

תוכנית ההבראה שנקטה בה ממשלת ישראל הינה כואבת. נכון הוא שאישורה של התוכנית הציל את מדינת ישראל מעברי פי פחת. בנקים, ספקים ואנשי עסקים ברחבי העולם חששו חשש של ממש מ"ארגנטינציה" של מדינת ישראל, והפכו עורם לאחר אישורה של התוכנית הכלכלית.

אבל כלכלה ללא בריאות אינה כלכלה, עם ללא חינוך אין לו עתיד. בעבר התרעתי במעונכם על מבחרם של "אי סבירויות" הניתנות לתיקון שאינו כואב אך מיטיב.

הפעם אני מבקש להצביע על תופעה אחת שהינה פשוט מדהימה. הינה כי כן נמצאנו למדים היום כי יהיו תינוקות, ואשר הוריהם אינם יכולים לשלם לקופת חולים, ואשר על כן לא יזכו אלה התינוקות ל"טיפת חלב", לחיסונים המגיעים לכל ילד מערבי. חשיבה "כלכלית" למופת. שהלא יש צורך לצמצם עלויות והינה צמצום יעיל. מי שלא ישלם לא יקבל. העובדה שבעתיד יהווה אותו תינוק מעמסה יקרה הרבה יותר על הציבור אינה מעניינת איש בקופת חולים, כי על המאזן יש לשמור היום, לא מחר.

תחנת טיפת חלב של "הדסה" בירושלים

אני דווקא חושב שניתן היה לחסוך הרבה כסף בקופת חולים. כיצד? לעבור לשיטה האנגלית של National Health  ולוותר על קופות חולים. שהלא יש לנו קופת חולים כללית וזו הלאומית ועוד קופת חולים מכבי ואחרות? התשתיות האדמינסטרטיביות הללו עולות בדמים מרובים. יקים משרד הבריאות מערכת אחת, יחסוך מליונים בכפל משכורות, בכפל נכסים שניתן יהא למכורם, וכל תינוק יוכל להבטיח את עתידו כאדם במדינת ישראל. ואולי, כן אולי, גם לא נצטרך לשמוע כי אדם נוטה למות כי התרופה לה הוא נדרש "אינה בסל הבריאות" של הקופה.

לא קל להם לאזרחי ישראל. הם חיים במתח בטחוני, האלימות אינה עניין של מה בכך, תאונות הדרכים הינם ממארה קשה, והקיום הכלכלי היום יומי הינו אתגר שלעתים קשה מנשוא. אבל תנו לו לאזרח להתחיל את חייו בכבוד, תנו לו לצעוד את צעדיו הראשונים כאדם בריא. שאם לא תנהגו כן, שום תכנית כלכלית לא תצלח לעמוד אל מול פני המחר שידרוש הרבה יותר.

זלי יפה