"הסברה? איפה?"

לכבוד,

העורך הראשי,

"הצופה"

הסברה?  איפה?

האמת היא שלפחות שניים אוחזים בטליתה של הסברה. שר החוץ מחד והשרה ציפי לבני מאידך. אולי בשל כך אין אלו המביאים את דברה של מדינת ישראל בניכר לעשות מלאכתם נאמנה.

נכון הוא כי בישראל מסבירים בעלי רמה גבוהה. כך, לעולם, הופעותיו של זלמן שובל הינם מרשימות ותרבותיות. ביבי נתניהו הוגדר לאחר הופעתו בקונגרס בנושא הטרור "צ'רצ'ל" [כך!], ראש עירית ירושלים מכבד מאוד את שומעיו, ואף ד"ר דורי גולד נשמע היטב.

דע עקה שדוברי הממשלה נראים אחרת. ראשית דבר – וכבר התרענו על כך בעבר – הופעתם החיצונית של חלק מהדוברים פשוט מקוממת. טול למשל את הד"ר חנן אשראווי. לעולם תופיע כשהיא לבושה בקפידה, מסורקת למשעי ומדברת בניחותא. דובר אחד של ראש הממשלה מופיע בחולצה שחורה, עניבה חומה, מעיל אפור, בטון בוטה ובמחילה, ללא כל מסר של ממש למעט נדושות של העבר. אם אני מתקשה לקבל אותו בהבנה, אזי "מה יאמרו הגויים"? ואלה כאילו "בכוונה" מחפשים את הכושלים שבדוברי הממשלה מחד והמוצלחים בדוברים שבין הפלסטינים מאידך.

הסברה אינה שליפה מן המותן. הסברה הינה למידת העובדות והבנתן, הצגתן של מובאות ומקורם, הפגנתה של אמינות. לא מספיק לטעון שערפאת שקרן, יש לבסס את הטענה ולא להסתפק באחיזת המקטרת כשטוענים את זו הטענה.

מדוע שלא יעשו "כלי לחפור בו" את הספר שיצא לאחרונה מאת אחד מבחיריה של האוניברסיטה האמריקנית בבירות וממנו ניתן ללמוד כי כוונת הפונדמנטליזם המוסלמי אינו שונה ממטרתו המדינית של לנין או סטאלין, להשתלט על העולם [התורה המדינית של החיזבאללה יונקת מהקוראן ומהמרכסיזם – כך מעיד המחבר].

מדוע שלא ייעשה שימוש במאמר שהתפרסם אתמול בניו יורק טיימס פרי עטו של תומס פרידמן [שביקורתיו על ישראל הינם  כמעט דבר שבשגרה] ובו אהדה והבנה לישראל. הוא מצביע על שיטת הטרור החדשה ומזהיר שאם ישראל לא תנצח את שיטת הטרור הלזו היא תיושם בעולם כולו. את החשיבה הלזאת יש להפיץ ובהתבסס על עובדות ועל מסמכים [ואלה קיימים!].

Thomas Friedman

מדוע שישראל לא תציג בפני העולם ראיות הקושרות את ערפאת לטרור הבינלאומי – ולא רק לטעון לקשר הלזה. אותם מסמכים שהתגלו על ידי חיילי צ.ה.ל. במשרדי "הראיס" ואשר נשלחו לבית הלבן, מן הדין שיופצו.

מדוע שלא נזכיר לעולם כי הטרור בהיקף בינלאומי החל עם הפלסטינאים. חטיפת המטוס הראשונה הייתה לאלג'יר. בשל כך כל העולם טס אחרת. כל תנועות הטרור שהיו קיימות בחלקה השני של המאה העשרים ינקו תורתם וניסיונם תחת חסותו של הטרור הפלסטינאי. הביידר מאנהוף הגרמני, הבריגדות האדומות באיטליה, הצבא האדום ביפאן או צבא השחרור האירי.

מדוע שישראל לא תמסור מסר קולע, ומעוגן. הא לך פרי ספרו של ג'וליין בייקר שהגדיר כך את מעמדו של אש"פ: - "לדבר על טרור בינלאומי מבלי להזכיר את אש"פ זה כמו לדבר על מחזור הדם מבלי לדבר על הלב" [האם מאן דהו מבין דוברי הממשלה מכיר בכלל את הספר?]

לעומת אי העשייה הלזו, אנחנו הופכים את עראפאת מושא להערצה. אמר שאסור להשאירו בודד בלשכתו? מה יותר מעניין את הצופה של BBC או Sky News? לראות את שרון בלשכתו? את דוברו [עם החולצה השחורה, כזכור]? או את עראפאת מתראיין בחשכה? או מחבק קבוצה של מעריצים מאירופה?

מי שאינו מבין בהסברה, שלא יעסוק בה ומי שאמון לנהל את ענייני ההסברה שיחל לעשות מלאכתו נאמנה. לעת הזאת  אנחנו השופר הטוב ביותר של עראפאת ומחדל הסברתי עלול להביא למחדל בטחוני.

זלי יפה.