שיאו של ביזיון
כנסת ישראל אינה ידועה כמוסד המתורבת
ביותר במדינה. המשאים ומתנים להקמתם של ממשלות בעבר לעולם היו מקור לבושה, תרבות
הוויכוח בכלל, התרבות הפוליטית בפרט במדינת ישראל רחוקה מלהשתוות לפרלמנטים
המכובדים בעולם. אבל בתמימותי חשבתי שאף
לאשפתות יש קרקע. למדתני חברת הכנסת יעל
דיין כי לא כן פני הדברים.
המדינה
במלחמה, המשבר הכלכלי הנו מהקשים
שידענו, אנשים רעבים לפת לחם, האלימות פושה, אבל בימים אלה מבקשת הגברת דיין לדון ב"מספר האורגזמות
של האישה הישראלית" [הציטוט מדבריה של חברת הכנסת המלומדת].
איני
מסוגל להבין את מטרתו של הדיון בכנסת על חיי המין של האישה הישראלית. לו היה מדובר על האלימות בחיי מין, אין חשוב
מכך. אך הגברת דיין החליטה כי הבית החשוב
ביותר בדמוקרטיה הישראלית ידון ב"אי השוויון במיטה". מה יכולות להיות תוצאותיו של אותו דיון?
תפקידה
של הכנסת לדון בשלושה רבדים. נושאים הדורשים חקיקה, בתפקוד הממשלה
ורשויותיה, ובמשברי החברה. איזו מעשיות יכולה להיות לדיון פומבי על מספר האורגזמות של האישה הישראלית?
 |
| חברת הכנסת לשעבר יעל דיין |
יורשה לי להציע לגברת דיין תוצאות מעשיות לאותו דיון. "חוק הנאת האישה". ואשר יאמר בו כי גבר ואשר לא ייהנה את אשתו יידון לשנתיים מאסר. והשוויון במיטה אותו מבקשת הגברת דיין, מה פירושו? שמא נחקוק סעיף נוסף אצל אותו חוק המורה כי גבר המבקש "להיות למטה" יידון לשנה מאסר?
יסלחו
לי חברי הכנסת הנכבדים. אנו משלמי המסים לא אמורים לסבסד את הסרטים הכחולים של חברי הכנסת. אני מקווה שהגברת דיין קבלה את ספוקה בדיון
שנערך. ואני אומר לכם שכנסת המבקשת לדון
בנושא כפי הגדרתו על ידי הגברת דיין דרושת טיפול דחוף.
זלי
יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה