לכבוד,
העורך הראשי,
"הצופה"
היושר המוגבל
לא פעם נשמעים במעוננו בקורות על חלקים אלה או אחרים
של הציבור בשל נוהג זה או אחר שפשה בהם. לא אכחד אם אומר שהצבור החרדי מחד ותושבי ההתנחלויות מאידך הינם "שק איגרוף" נוח למדי. גם לא אגזים אם אומר שאנשי רוח ועשייה המבקשים
ליחס עצמם ל"שמאל" הישראלי עומדים בראש המבקרים, בבקשם לעצמם את התואר "סמל
היושר". ובשמו של זה היושר ילחמו
להגנתה של הדמוקרטיה ועל כבודו של מוסד זה או אחר.
אבל, כנראה שכאשר מגיעים חלק מ"יפי הנפש"
ל"מבחנה של האמת" הכישלון רב מההצלחה. כאילו אמרו "נאה דורש אך לא נאה מקיים".
הנה נמצאנו
למדים כי קבוצה של אנשי קבוצים מהצפון החליטה להתפקד לליכוד על מנת למנוע חזרתו של
בנימין נתניהו. לא שחלילה מר שרון ייטב
בעיניהם, אלא שטוב שרון מנתניהו. ברור שלא ילכו אלה להצביע בבחירות הכלליות עבור
מר שרון או חלילה יכניסו למעטפה פתקת
"מחל", שהלא אין מטרתם להצטרף לליכוד – כך הם - אלא
"להצטרף" על מנת להכשיל ותו לא.
 |
| אריאל שרון |
לו היו
מבחרם של חרדים מתפקדים למפלגת העבודה על
מנת למנוע שובו של יוסי ביילין או אברהם בורג לראשות המפלגה, הלא הייתה קמה זעקת יפי הנפש כי הדמוקרטיה
נרמסת?
היכן בדיוק
היושר האינטלקטואלי של אותם בני הקיבוצים? מי מהם מוכן לההין ו"להודות" כי הוא חבר ליכוד, כי הוא מאמין באידיאולוגיה של לימור ליבנת, או
כי אריאל שרון הוא מנהיגו? לא ולא. אין במעשיהם של חברי הקיבוצים הללו כי אם סילופה
של דמוקרטיה. משחק פוליטי שאינו הגון,
וכשלונו של היושר האישי.
האם מי מהם
חושב שלמען הדמוקרטיה מותר לפעול באמצעים לא דמוקרטיים? אני מקווה מאוד שלא. אבל אז, אז קשה מאוד להסביר את שעשו.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה