יום רביעי, 24 בפברואר 2016

מובן מאליו? חגה של הדמוקרטיה - 28 במרץ 2006

מובן מאליו? חגה של הדמוקרטיה

אחת התכונות במסוכנות ביותר באדם הינה התכונה של "המובן מאליו". אנחנו קמים בבוקר, ורובינו רואה, והולך, ומושיט ידיו, וחושב ומדבר. ואין אנו חושבים ולו לרגע על התופעה המדהימה הלזו. בשל השגרה, בשל המובן מאליו. אנו מעריכים את הקים כאשר הוא נעלם. אחד מסופריה הגדולים יותר של בריטניה כתב באחד מספריו "בכיתי כי לא היו לי נעליים עד שראיתי מישהו שאין לו רגליים".

אז לקחתי היום את בני אל מאחרי הפרגוד. ללמדו הילכות דרך ארץ של דמוקרטיה בפעולה. צעדנו ברחוב בו נמצא ביתו הרשמי של ראש הממשלה, כמטווחי קשת ממשכן נשיאי ישראל, רחוב רווי הסטוריה של מדינת ישראל. משה שרת גר שם, כמו גולדה מאיר וזלמן שזר. והרהרתי על אוירת החג והדממה הטבורה של עיר. צועדים נראה זוגות של צעירים ובוגרים, תעודות הזהות בידם, מבקשים ליישם את זכותם או אולי חובתם.


קלפי בחירות

ומה המרחק בין מדינת ישראל ובין המקום הקרוב ביותר בו ניתן לחזות באותו מחזה? אלפי מילין. ביומה של דמוקרטיה ניתן להבין כמה היא בודדה במזרח התיכון. נכון, יש משכנינו המתקרבים למאמץ מעין דמוקרטי. כך הבחירות המוגבלות במצרים, הבחירות בלבנון, ואולי ברשות האלימה בעזה וביו"ש. אבל לכל אלה מחיר כבד. כאילו מדובר היה בתרופה. הבחירות עבור החמס ברשות, או עבור מחמוד אחמדינג'אד באירן אינה הבטחה מזהירה לדמוקרטיה יציבה. ויועדו מאורעות הדמים בעזה, היסטריית ההרג בעירק, ועוד.

אפילו ארצות הברית אינה לובשת חג ביום בחירות. אנשים עובדים. מיישמים הם את זכותם לבחור ושבים לשגרת העבודה. כאן במדינת ישראל החגיגה נשמכת ללא שגרה. לדמוקטיה יום חג משל עצמו.

אז אתם יודעים מה? זה פשוט מרגש.

אז נכון שיש לנו יותר מפלגות מאשר בכל מדינה דמוקרטית [אולי], וזה נכון שיש פה פוליטיקאים מושחתים, וזה גם נכון שיש פה פער כלכלי אדיר – ובעצם, העמוק ביוצר בעולם המערבי – בין אלה שיש להם ואלה שאין להם, ויש לנו חמס ויש לנו אלימות, ופשיעה וסמים ואלכוהול, ואנחנו מוקפים באוייבים וחשופים לאנטישמיות.

אבל אם למרות הרשימה הארוכה ובהחלט חלקית הלזו, ואם למרות שאנו עושים את זה לבד במזרח התיכון, אנו מסוגלים להעניק לדמוקרטיה את המשמעות הכל כך מיוחדת הלזו, אם מדינת ישראל יכולה להרכין ראש בפני הוד מעלתו האזרח באופן כה מכובד, אז כנראה שהחוסן שלנו יציב הרבה יותר מאשר אנו מוכנים להודות. ואם אנחנו יכולים להפגין חוסן דמוקרטי כפי שהפגנו היום אנו יכולים להתמודד עם כל התחלואות. וכל שאנו זקוקים לו היא ההכרה ששום דבר אינו מובן מאליו, הרצון והיושר האינטלקטואלי, יש לנו אותם. אנו צריכים רק להוריד אותם מהבויידם.

זלי יפה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה