ההונאה הגדולה
היה זה המלט, גיבורו הטרגי של וויליאם
שייקספיר, שהסיק "וזאת החשוב מכל. כלפי עצמך היה אמיתי, והשאר יבוא כפי שהיום
בא לאחר הלילה".
שנים
לאחר מלחמת המפרץ, ולאחר שכבר פרש ממשרתו
כנשיא ארצות הברית, רואיין ג'ורג' בוש האב בתוכנית ראיונות יוקרתית של ה -BBC. הוא נשאל על עצם הישארותו בשלטון של סדאם חוסיין, וכך ענה. "זאת לא הייתה טעות רק
שלי. הכל חשבו שסאדם ייפול וכולנו
טעינו". זו הייתה גם עדותו של של הגנרל סר פיטר דה לה בילייאר, מפקד כוחות
צבא הוד מלכותה במלחמת המפרץ, בספרו
האוטוביוגראפי. העיתונאי המצרי מוחמד חייסנין היכל העיד כי אף העולם הערבי מצא עצמו מתוסכל מתוצאות מלחמת
המפרץ ואשר על כן מנע פעילות צבאית נוספת
כנגד עירק.
"מלחמת
העולם" שהתרגשה ובאה על עירק לא צלחה. נכון שלאחר מעשה מיהרו מבקשי היוקרה
ל"הסביר" כי הכוונה הייתה "רק" לשחרר את כוויית, אבל אין
בכך כי אם "הסבר" או ליתר דיוק "תירוץ" לכשלון הגדול של מלחמת המפרץ.
עומד
בנו של אותו נשיא בפני בעיה דומה. דע עקא, שבהבדל מאביב, ביקש הוא להגדיר את
מטרות המלחמה "מלחמה בטרור".
גם
הנשיא האמריקני – שנסיונו במדיניות חוץ אינו מרשים, אם לדבר בלשון המעטה – יודע שאין צורך ב"מלחמת עולם" כדי לחסל את בין
לאדן. האיום על אפגניסטן הינו חסר ערך לחלוטין. אפגניסטן אינה מרכז הטרור העולמי והיותה "גן עדן" לבין לדן אינה הופכת
אותה למרכז כזה.
אפגניסטן
אינה מסוגלת להעניק תשתית לטרור. אפגניסטן
הינה מדינה חשוכת אל המנותקת מהעולם כמעט לחלוטין, והעוצמה הצבאית הנערכת לשם תקיפת המערות של מדברי המדינה הינה
תמונה מגוחכת למדי.
אך
החמור מכל, וההתמקדות באפגניסטן הינה סילופה של האמת. האיום על קאבול בא לרצות את ייצר הנקמנות של האזרח בארצות
הברית המבקש נקמה. אין בה ולו קורטוב של
תרומה למלחמה בטרור.
הנשיא
האמריקאי יכול היה באמת ובתמים "לעשות היסטוריה". מייד לאחר ארועי ה11 לספטמבר ניתן היה לו לנשיא האמריקאי כל אשראי שרק ביקש. גם גמגומי התמיכה שנשמעו ממקומות כמו אירן וסוריה לא היו כי אם גניחות
של פחד. גניחות של פחד שלא נוצלו. והעולם התרגל, והפצעים מגלידים, וההפגנות נגד
המלחמה – גם נגד המלחמה באפגניסטן, וגם בארצות הברית –
גוברות. הינה כי כן, מייד לאחר ההרס בניו יורק ובוושינגטון הסכימו 87 אחוזים מהנשאלים על ידי רשת CBS כי על מנת לפגוע בטרור
מותר לפגוע בחפים מפשע [כך!]. לאחרונה ירד מספרם של החושבים כך למחצית.
ומדינות המערב האמורות לתמוך בארצות הברית – למעט בריטניה – כבר משמיעות זמירות חדשות, והזימרה היחידה שהינה קבועה - כפי שהייתה אצל מלחמת המפרץ – הינה החרמתה של ישראל.
 |
| גראונד זירו" - אתר התרסקות מגדלי התאומים" |
אולי
כדאי לשחזר את אשר חשבו האמריקאים על הטרור בעבר. בספרו The PLO כתב Julian Baker כי "לדבר על טרור מבלי לדבר על
אש"פ, כאילו דברת על מחזור הדם מבלי לדבר על הלב". ואכן, ג'יימס ביקר, בהיותו מזכיר המדינה של
ארצות הברית הופיע בפני הוועדה ליחסי חוץ של הסנט ביום 7 פברואר, 1991 וניתח את
ה"טעות" שעשה הPLO בתמיכתו בעיראק. אשר על כן, הסיק הממשל בארצות הברית – כך ג'ון באלאך והארווי מוריס
, בספרם על מלחמת המפרץ - כי "יראה העתיד כפי שיראה, המנהיגות הקיימת של אש"פ לעולם לא
תהא חלק ממשא ומתן כל שהוא".
מי אצל קהיליית המודיעין באנגליה MI6 - -
אינו יודע על הקשר ביו אירן ובין הטרור. ביקורו האחרון של שר החוץ הבריטי באירן זכה אומנם לביקורת נוקבת
בוושניגטון, אך בכך סגי. את הביקור אין
להשיב. ו"אירן" קבלה את הכשרו של ה"White Hall", בכך שהאוייב הוזמן להצטרף למלחמה".
יש במחלקת המדינה בארצות הברית, כמו גם
ברשויות השלטון באנגליה המבקשים לאבחן בין הטרור נגד "המערב" מחד והטרור נגד ישראל
מאידך. אם נרחיב את דבריו של הפרופסור אסא
כשר, ייאמר מייד שלו היו חיילי בנות הברית
במלחמת העולם השניה הורגים שבויים של הרייסטאג או של צבאו של מוסיליני, שנפלו
לידיהם, היו אותם חיילי הברית פושעי מלחמה, הגם שהרייך השלישי היה "השטן". גם אליבא ששר החוץ הבריטי, או הקי
דאורסי הצרפתי, הטוענים כי הפלסטינאים הינו עם כבוש הנלחם בכובש [גירסה שקבלה את
ברכתו של יושב ראש האופוזיציה בישראל, ח"כ יוסי שריד] , אין הדבר מתיר להם לפעול בטרור, בדיוק כפי
שאסור לצבא צודק המנצח את האוייב לפגוע בחיילי האוייב שנפלו בשבי הגם שהאוייב היה
התוקפן.
על אזרחי העולם החופשי להבין את האמת כפשוטה. אזרחי העולם החופשי מולכים שולל על ידי מנהיגים המבקשים לספק את ייצר
הנקמה, ללא בסיס של ממש.
על
מאן דהוא, שאינו קשור לשלטון בישראל, להעביר את המסר. ליתן הסבר, להזכיר לעולם החופשי מי פעל מאחרי כל פעילות טרור. מי תמך בIRA כנגד השלטון הבריטי בתוכחי לונדון. מי היה זה שהמריץ את הבריגדות האדומות באיטליה,
והצבא האדום היפני, או בביידר מאנהוף הגרמני. לא היה אירגון טרור ולו הקטן ביותר בחלקה השני של המאה העשרים שאין לו
נגיעה כל שהיא לאש"פ. מי הוא הטרוריסט, ומי הם שולחיו האמיתיים. כנגד מי באמת
אמורים אנו להלחם. דע עקא שבישראל
אין אפילו "קול דממה דקה".
ישראל אמורה להלחם היום על דעת הקהל. היום יש מי שישמע. תמונות הזוועה של תוצאות פעילות טרור בכל העולם
אינן משקרות. כשאלה יועלו אצל כלי התקשורת
[כפרסומת, כפי שהצענו במאמר אחר] אולי יחל האזרח הקטן להבין כי עשן ההרס של בנייני
התאומים בניו יורק עיוור את הכל. שהמלחמה
אינה מלחמה, שהטרור ניצח את המערב כי המערב אינו נלחם.
מסר קצר וענייני. לכל צריך להיות ברור כנגד
מי המערב מבקש להלחם, וכנגד מי הוא אמור
להלחם. דאבון הלב מדובר בשתי מלחמות
שונות. ואין לך הונאה גדולה הימנה.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה