מכתב גלוי לרב מרדכי אילון
שליטא.
נכבדי הרב אילון.
אין אנו מכירים מהיום [שהלא בבית הורי שברת אף את ידך לפני כמה עשרות
שנים] ולא קל היה לי היום לכתוב אליך מכתב גלוי, ואני עושה זאת בצר לי.
לא רבים הם הרבנים בישראל ואשר להם תהודה, הערצה וכבוד שכבודו זוכה
להם, ובצדק רב. ידיעותיו, הדרך בה מעביר כבודו את אמרותיו, השקפת עולמו, וחשיבותו,
ההדגשים שאינם יכולים להוות נושאים למחלוקת, נוהגו כלפי האחר, כל אלה העמידו בפני
הציבור הדתי ושאינו דתי בישראל אישיות תורנית מרשימה.
אז נכון. קל מאוד – למרות האתגר, העומס הבלתי נדלה, והמחויבויות –
להמשיך. אם כראש ישיבה, להרביץ תורה באופן המכובד ביותר שיש, ואולי בעתיד, להיות
רבה של ירושלים, ואף הרבנות הראשית לישראל יכולה רק להתברך באדם במעמדו.
אבל, ויש שליחות אחרת. פחות נעימה, מחשיפה יותר למחלוקות, הדורשת
הרבה יותר הקרבה אישית. בימים כתיקונם לא היה איש מעז ליתן לכבודו עצת אחיטופל
לעמוד בראשה של מפלגה דתית, תהא חשיבותה אשר תהא. דע עקא שלא הרי יום מיומיים. עד
להחלפתו על ידי ח"כ אור לב, עמד בראש רשימת המפד"ל לכנסת אדם עם זכויות
רבות אך כשל כישלון רב עוד יותר. הציבור הדתי לאומי, הרואה בכבודו מנהיג רוחני,
נפוץ לכל עבר. אלה המבקשים את ארץ ישראל השלמה [ח"כ אפי איתם] ואלה מבקשים את
ישראל יהודית [פרופסור אבי רביצקי], אלא גם אלה לא השכילו להעמיד אל הנכונה סדר
יום שאתו יכולים כל חובשי הכיפות הסרוגות להזדהות.
 |
| הרב מרדכי אלון שליט"א |
החינוך הדתי הציוני, המשבר העמוק אצל הציונות הדתית הלאומית ואשר מנהיגיו הרוחניים החשובים ביותר, לא רק שלא מנעו את היווצרותו, אלא תרמו תרומה מכרעת להיווצרותו, יחסי דת ומדינה, הגשר בין הדתיים יותר והדתיים פחות, בין המאמינים ושאינם מאמינים, בין היודעים ושאינם יודעים, כל אלה רואים את כותל המזרח של העשייה הציונית מרחוק.
לא קל לנסות לדלות מארבע כנפות המפה הפוליטית הישראלית את שברי
הציונות הדתית ולהעמידם תחת קורת גג אחת. זה אתגר קשה, זה אתגר המבטיח בקורת, אבל
זה אתגר הדורש אומץ לב. זה אתגר הדורש מנהיגות. היום הזה, מדובר במנהיגות קשה יותר
מזו הרוחנית הממלכתית – בה כבודו מצליח הצלחה מהממת. מדובר במנהיגות רוויית סכנות.
מדובר במנהיגות שכישלונה הנו נזק בלתי הפיך.
ייתכן וזו דרישה שאינה הוגנת, ייתכן שמדובר בסיכון גדול. אבל זו
דרישה שרק כבודו יכול לעמוד בה, זה סיכון שרק כבודו יכול למזער.
אני מרכין ראשי [ולא בפעם הראשונה] בפני ח"כ זבולון אור לב
שוויתר על המקום הראשון ברשימה לכנסת עבורו [כפי שנהגו אף ראשי האיחוד הלאומי],
ואני מזמינו לנצל את זה הוויתור. אור לב הוא פרלמנטר מזן נדיר שיוסיף כה רבות לכנסת
הבאה ואלו שאחריה. אבל גם הוא, גם אחרים – כן, גם אני – יודעים שאיחודו של ציבור
למען עתידה של אומה, תלוי בכבודו.
למען הקשר בין עם ישראל, תורת ישראל ומדינת ישראל, למען איחוד הציבור
הנפלא והמופלג הזה, הסר מעל עצמך גלימתו של דיין והתעטף בטליתו של מחוקק. יוביל
כבודו את המחנה לחוף מבטחים. שאם לא כן תחשב הספינה להישבר ואיש מאיתנו לא יוכל שלא
להיות שותף לאשמתו של שבר.
זלי יפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה