יום ראשון, 28 בפברואר 2016

הוצאה מוכרת - 08 בספטמבר 2005

הוצאה מוכרת

קיומו של שוטר הינה עלבון לאדם כאדם. הצורך בשוטר, העובדה כי ללא קיומה של זרוע אכיפת החוק תקיים החברה "אדם לאדם זאב" מעידה כי החברה כושלת, כי מלחמה להם לטובים נגד רעים, ואלה הרעים בנמצא, ומספרם הולך וגדל.

בחברה מתוקנת מתפתחת המלחמה בפשע. אחת הסמלים להתפתחותה של זו המלחמה הייתה המהפכה המסורתית על מעמדו של שוטר המקוף באנגליה. המסורת האנגלית אסרה על זה השוטר לשאת נשק חם. דע עקא שהפשיעה באנגליה חייבה את שינוי המסורת, וזה שנים ששוטר המקוף, אקדחו במותנויו.

אף מדינת ישראל מבקשת להלחם בפשיעה שגוברת לממדים מדאיגים. אם מדובר על רצח נהג מונית לשם רצח [כדוגמת הסיפור נשוא הספר Compulsion בארצות הברית], רצח של נהג אחר כי תפס מקום חניה, דקירה למוות של אדם שהעז להביט בבחורה, ילד בן שמונה שמבקש לנהל ויכוח באמצעות נשק קר, אלימות בתוך המשפחה, מקרי אונס, ועוד.



שוטר מקוף באנלגיה


וקיים פשע יותר מאורגן שמחייב מלחמה אחרת. אחד הניצוצות של זה הפשע הוא תעשיית דמי החסות. זו תעשיה של רשע וגזל, אין ולה ולו תירוץ של צדק, אין מקורה ב"פגיעה" זו או אחרת, אין מאחריה הצטדקות כל שהיא, ולו למראית עין, והיא נציגה מכובדת של "בריונות לשמה".

לכל פשע שני צדדים. קיים הפושע ולצידו הקרבן. רשויות השלטון אמורות להלחם בפושע ולהגן על הקורבן. ויש להגן על הקרבן לעיתים, גם כנגד הקרבן עצמו. לא לעודד נסחט להכנע לסחטנות, שלא ניתן לנפגעת מפשע מין לכופף ראש בפני האנס, או למעשן הסם להתכופף בפני סוחר הסמים. במילים אחרות, אסור לעודד את הנפגע להמשיך ולהפגע. הוא הנפגע חייב לעזור לרשויות החוק להלחם בתופעה.

כך חשבנו. אבל מדינת ישראל חושבת אחרת. נמצאנו למדים לאחרונה כי תלשום דמי חסות יוכר כהוצאה לצורכי מס הכנסה. אני מבין את רצונה של הרשות המבצעת לסעוד את הנפגע. אבל לא בדרך זו. וזאת, לא בשל שני אלה. אני מוכן להמר כי הסוחט ידרוש את חלקו בהנאה המסויימת הלזו על ידי כך שיעלה את "מחיר" החסות. שנית, וחשוב הרבה יותר. מה הינו המסר שמעביר השלטון? מסר של מלחמה בתופעה חברתית רקובה? איני חושב. מסר של כניעה? מסר של השלמה עם התופעה? כנראה שכן. ואין לך עידוד רב יותר למיסודה של פשיעה.


זלי יפה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה