יושר במשפט
אני דוחה מכל וכל את "הצעתו" של יושב ראש ועדת הרווחה של
הכנסת, שעל נאנסת להתלונן תוך 48 שעות, שאם לא כן, לא תוכל להתלונן. על חוק
התיישנות כגון זה לא שמעתי מעולם, וחבל היה שלושונו של כבוד היושב ראש, הייתה מהירה
ממחשבתו.
אך כיוון שעברות מין הינן חמורות כל כך, יש לנהוג בהן שבעתיים זהירות.
שלא יימצא אדם נאשם במעשה שלא עשה, ובמיוחד מעשה כה חמור.
איני מכיר את א', והיכרותי את נשיא המדינה הינה שטחית, אם לדבר בלשון
המעטה. איני אם השניא כפה על א' הר כגיגית עד שאמרה רוצה אני. אני לא הייתי שם.
אבל גם חברת הכנסת שלי יחמוביץ לא היתה שם. וגם חברת הכנסת רוחמה אברהם לא היתה
עדה למעשה.
אבל אנחנו כן יודעים את העובדות הבאות: את התלונה הראשונה הגיש נשיא
המדינה על סחיטה. רק לאחר שהנשיא הגיש את המכתב ליועץ המשפטי לממשלה, החליטה א'
להתלונן. היו מכתבים המעידים על מחמאות מהנשיא אליה וממנה אל הנשיא, כל אלה, לאחר
המעשה. כל אלה אומרים דרשני.
הנשיא הינו קודם כל אדם. הוא בעל, אב וסב. ההשתוללות חסרת הרסן כנגד
הנשיא הינה שערורייתית. לבוא ולקבוע, כחברת כנסת, כי הנשיא אינו יכול לבוא לבתי
ספר מפני שהוא חשוד בעברות מין, זו הינה דמגוגיה זולה ונפשעת, חריצת דין
פרימיטיבית שמתאימה אולי לעיתונאי מדרגה ד', אך לא לחברת כנסת המבקשת את טובת
הציבור [או אולי את טובתה על חשבון הציבור].
 |
| משה קצב |
היה זה נשיא בית משפט העליון היוצא שקבע שלא היה מקום למנוע מהנשיא
להשביע את נשיאת בית המשפט העליון הנכנסת. והוא צדק. לו היה היועץ המשפט לממשלה
קובע כי יש להתחיל בהליכים פליליים נגד הנשיא, החרשנו. אך כל חברי הכנסת, גם הגברת
יחימוביץ ש"תשאלה" את א', והיא כמובן החוקרת מספר אחת בישראל, אמורים
לשמור על טוהר החוק. כן, גם נשיא המדינה הוא זכאי, וכל עוד לא הוחלט לפתוח בהליכים
משפטיים נגדו זכאותו אינה מוטלת בספק. חקירה אינה מפתח להשעיה. פתיחת הליכים
משפטיים היא הקריטריון, כפי שהדבר נעשה בעניינו של חבר הכנסת חיים רמון.
לא הנשיא נכשל. אנחנו נכשלנו. ואנחנו נכשלנו כי נציגינו בכנסת אינם כי
אם פופוליסטים המבקשים את תהילתם ולא את הצדק. ומי שאינו מאמין שישמע את שלי
יחימוביץ.
זלי יפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה